Concrete cut

The creation of a line, this birth of the visual act, has been a meeting point throughout history of art, science and technology- from the dawn of writing to the abstractness of cave drawings and the penning of mathematical formulas - all of them make use of graphics to express a novel idea. A line on a dark background- short or long, thin or thick - sometimes- expresses orientation or movement, at times convergence or divergence, pain and freedom, connection  or physical repulsion. It is one of the most fascinating of its properties - that the very border, which a line draws also permanently breaks worlds in two. A single lines simultaneously divides and connects separate worlds- each one onto himself.

Viewed from the front, The house looks like a monolithic operation of materials with a deep, monochromatic range of colors. Three rectangular prisms, lain upon one another, into a peaceful composition, stable and subdued, appearing as heavy masses.

A second, discerning  glance reveals a dramatic encounter of materials taken from two separate worlds  - poured, massive concrete and glass panels, creating a semitransparent wall with a decisive line running through it.

The variations of opaque glass yields a colossal appearance of yet more concreteness unifying the building’s construction- yet still natural. The glass acts to embrace the light - allowing it to pour in, controlling its every move. Thus a screen of  light is rendered in the most literal way- a receptive canvas of variation, deep and dynamic, adapting to those who pass through its rays of light.

Within the remaining glass of the structure- the line returns with the force of a quill- emphasizing the movements of the eastern facade, painting an exposed, clear slice withing the southern facade in which the utilization of transparent windows has been executed. Thus while the front facade is an abstract creation conceptually assuring the blending of identity and function, the rear facade graphically expresses three-dimensionality, the probing of depth and the feeling of brightness and freedom.

A glance at the side facades explains the process of exposure and  illumination beginning at the opaque facade facing the road and leading to the facades facing the yard and pool. A gradient of inter-changing levels of transparency between characteristically different facades made of the same foundation stones.

The entrance to the home occurs on the western side at the patio garden starting from the basement leading to the living rooms, accompanying visitors by degrees from the outer to the inner worlds.

The living rooms are  double in size and face the southern gardens visible from a library entrance on the same level as the private rooms. Two staircases lead to the living areas, one descending to the children’s area and another ascending to two additional levels- one containing the children’s living rooms and another with the parents rooms.

Two yards run along the children’s quarters, one is a patio ascending to the entrance and the other runs along the eastern side providing light, air, and an abundance of privacy. The function of the floor- corners for sitting, a private yard, and personal gym- attest to the private world of children.

The design of the space and their dispersal upon four planes creates in each one a sense of maximal privacy and although none is entirely exposed each of them comfortably access the exterior. Thus a structure of concrete and glass of various transparencies is created, the materials stray between one another as the visitor strays between the structure itself.

הפעולה הקווית, המקום הראשוני ביותר של המעשה החזותי , הפגישה לאורך היסטוריה את האמנות, המדע והטכנולוגיה - מראשית הכתב ועד המופשטים והמורכבים שבציורי הקירות והנוסחאות המתמטיות - כולם עושים שימוש בפעולה גראפית המאפשרת ביטוי של רעיון מומצא. קו על רקע לבן - ארוך או קצר , דק או עבה - לעיתים מבטא כיווניות או תנועה , לעיתים מבטא התכנסות או הרחקה, כאב וחופש, מפגש ודחיה. יכולתו להוות גבול - היא מן המרתקות שבתכונותיו - דווקא הגבול, הבא לסמן קו שבר בין שני עולמות שלעולם לא יפגשו - באופן פרדוקסלי מאפשר את שכנותם - קו אחד שתוחם ומפגיש עולמות נפרדים - כל אחד לעצמו.

במבט מהחזית, בית זה נראה כמו פעולה מונוליטית בחומרים בעלי מנעד צבעים עמוק ומונוכרומאטי - שלוש פריזמות מלבניות, מונחות זו על זו לכדי קומפוזיציה שקטה, יציבה ומאופקת, הנראית כעבודה של מאסות כבדות ,עשויה גוונים של אפור ואפור בהיר - עם עומקים לבנים.

מבט שני וער חושף מפגש דרמטי של שני חומרים הלקוחים מעולמות נפרדים - בטון יצוק - מאסיבי ולוחות זכוכית המרכיבים קיר שקוף למחצה -ובינהם קו הפועל את פעולתו.

גוון הזכוכית ואטימותה החלקית - מעניקים לה מראה מאסיבי וכמו הופכים אותה לביטוי מנעד נוסף של הבטון ולכאורה עושים אותה לחלק מקונסטרוקצית המבנה - בעוד שכדרך הטבע וגם במקרה הזה הזכוכית מתפקדת בתפקיד המעטפת - מאפשרת העברת אור ותנועות ממוסגרות. כך מתקבל קיר ׳מסך׳ במובן המילולי ביותר - קנבס המקבל ביטויים שונים של גוונים, עומקים ותנועות בהתאם לתנועת המבקרים וקרני האור.

ביתר חזיתות המבנה - הפעולה הקווית חוזרת כמעשה משיכת קולמוס -  מדגישה את מהלכי התנועה בבית בחזית המזרחית ומייצרת חתך חשוף וברור בחזית הדרומית, בה נעשה שימוש בחלונות זכוכית שקופה.כך בעוד שהחזית הקדמית מתקבלת כיצירה אבסטרקטית , קונספטואלית המייצרת טשטוש זהויות ותפקידים, החזית האחורית מבטאת פעולה גראפית תלת מימדית , עתירת עומק חללי ותחושת בהירות וחופש.

מבט על חזיתות הצד מסביר את תהליך החשיפה וההתבהרות המתחיל בחזית  אטומה לרחוב ומסתיים בחזית חשופה כלפי החצר והבריכה - גרדיאנט של שקיפות הנע בין שתי חזיתות בעלות אופי שונה העשויות מאותן אבני יסוד.

הכינסה לבית מתרחשת ממערב, כאשר חצר פאטיו המתחילה בקומת המרתף ועולה אל קומת המגורים מלווה את המבקר וכמו מעבירה אותו תהליך הדרגתי של מעבר מן החוץ אל הפנים.

חלל המגורים כפול ברובו ופתוח כלפי הגן מדרום ומערב ונצפה מאזור הספרייה שבמקומת החללים הפרטיים - כך מתקבלת חפיפת חללים כפולה המייצרת מערכת של קשרים ומבטים בין חוץ ופנים ובין מפלסי הבית.

שני גרמי מדרגות מובילים מחלל המגורים - האחד מטה אל קומת הילדים והשני מעלה אל שתי הקומות הנוספות הראשונה - בה ממוקם חדר ילדים נוסף והשניה- קומת ההורים.

קומת הילדים מלווה בשתי חצרות מונמכות - הראשונה בנויה כפאטיו העולה עד לאזור הכניסה והשניה מלווה את הקומה ממזרח ומספקת מלבד אור ואוויר גם שפע של פרטיות. שימושי הקומה - פינת ישיבה , חצר פרטית וחדר כושר - מעידים על היותה - עולמם הפרטי של הילדים.

יחידת ההורים העליונה מלווה במרפסת גג שופעת ובה ג׳אקוזי ופינות שיזוף.

אופן עיצוב החללים ופיזורם על גבי ארבעה מפלסים מייצר בכל אחד מהם תחושת פרטיות מירבית על אף היותם חשופים מאוד כל אחד בדרכו כלפי חוץ - כך באמצעות מערכת מינימאליסטית של קירות בטון וזכוכית בעלת שקיפויות שונות מתקבל מבנה בו האטום והגלוי מתעתעים זה בזה ובמשתמש.